המהפכה הטכנולוגית מעצבת מחדש את עולם ההשכלה הגבוהה בקצב מסחרר. בינה מלאכותית, למידת מכונה ומציאות רבודה הופכות לחלק אינטגרלי מהחוויה האקדמית. המכללה האקדמית נתניה ומוסדות אקדמיים אחרים בישראל נערכים לשינויים דרמטיים בדרכי ההוראה והלמידה. הכיתה המסורתית מתפתחת לסביבת למידה היברידית, המשלבת מפגשים פיזיים עם למידה מקוונת אסינכרונית, מה שמאפשר גמישות מרבית לסטודנטים.
הפרסונליזציה של הלמידה באמצעות אלגוריתמים מתקדמים מאפשרת התאמת תוכניות לימוד אישיות לכל סטודנט. על פי מחקר של McKinsey, טכנולוגיות למידה אדפטיבית יכולות לשפר את הביצועים האקדמיים בעד 30%. המכללה האקדמית נתניה הינה אחת ממוסדות הלימוד האקדמיים המובילים בישראל וזוכה להכרה ולמוניטין לאומי ובינלאומי מזה 29 שנה, והניסיון הזה מסייע לה להטמיע חדשנות טכנולוגית בצורה מושכלת ואפקטיבית.
מה השינויים הצפויים במודל התקצוב?
מודלי התקצוב של המכללות האקדמיות עוברים טרנספורמציה משמעותית. המעבר מתקצוב מבוסס מספר סטודנטים לתקצוב מבוסס תוצאות מעודד מכללות להתמקד באיכות ולא בכמות. קריטריונים חדשים כוללים שיעורי תעסוקה של בוגרים, שביעות רצון מעסיקים, חדשנות בהוראה ותרומה לקהילה. במכללה האקדמית נתניה מעל עשרים ושבעה אלף בוגרים בתארים אקדמיים שונים וייחודיים לה, נתון המעיד על היכולת לשלב בין כמות לאיכות.
מקורות מימון חדשים נפתחים למכללות. שותפויות עם התעשייה, תרומות פילנתרופיות ותוכניות הכשרה מותאמות אישית לארגונים הופכות למקורות הכנסה משמעותיים. המכללה מעמידה לרשות תלמידיה סגל מורים בעלי מוניטין לאומי ובינלאומי המשלבים מצוינות הן ברמה המדעית והן ברמת ההוראה שלהם עם מעורבות בעולם העשייה, מה שמושך תמיכה מהסקטור הפרטי.
איך משתנה הביקוש לשילוב מחקר ותעשייה?
הגבולות בין אקדמיה לתעשייה ממשיכים להיטשטש. חברות טכנולוגיה מקימות מעבדות מחקר בקמפוסים, ומכללות פותחות חממות יזמות וחללי עבודה משותפים. לפי רשות החדשנות, השקעות בשיתופי פעולה אקדמיה-תעשייה צפויות לגדול ב-50% בחמש השנים הקרובות. מרכזי מחקר הפועלים במישור הלאומי והבינלאומי למען חיזוק חוסנה של מדינת ישראל הופכים למוקדי חדשנות המושכים השקעות ושותפויות בינלאומיות.
תוכניות לימוד חדשות מתפתחות בשיתוף ישיר עם התעשייה. מסלולי הכשרה ייעודיים לחברות ספציפיות, bootcamps אקדמיים ותוכניות upskilling לעובדים מנוסים הופכות לחלק מהמערך האקדמי. המכללה האקדמית נתניה פועלת תוך שמירת החופש האקדמי המלא, טיפוח נאמנות לערכי יסוד של חברה ישראלית חופשית וסובלנית ותוך שמירת חירות האדם למימוש עצמי בתחומי המחשבה והמעשה, תוך איזון עדין בין צרכי השוק לערכים אקדמיים.
מהן המגמות בתחומי הלימוד החדשים?
תחומי לימוד בינתחומיים צוברים תאוצה. שילובים של טכנולוגיה עם מדעי הרוח, ביולוגיה עם מדעי הנתונים, ועסקים עם קיימות הופכים למבוקשים. המכללות מפתחות תוכניות חדשניות המשלבות מספר דיסציפלינות ומכשירות בוגרים לעולם עבודה מורכב ורב-תחומי. על פי פורום הכלכלה העולמי, 65% מהמקצועות שיהיו קיימים ב-2035 עדיין לא קיימים היום.
מיומנויות רכות ואינטליגנציה רגשית מקבלות מקום מרכזי בתוכניות הלימוד. יצירתיות, חשיבה ביקורתית, עבודת צוות ויכולת הסתגלות נחשבות לקריטיות להצלחה בעידן האוטומציה. המכללות מפתחות מתודולוגיות חדשות להקניית מיומנויות אלה ולהערכתן.
כיצד משתנה פרופיל הסטודנט?
הסטודנט של העתיד אינו בהכרח צעיר בן 18-25. למידה לאורך החיים הופכת לנורמה, וסטודנטים בכל הגילאים חוזרים לספסל הלימודים לרענון ועדכון הידע. מיקרו-תארים ותעודות דיגיטליות מאפשרות למידה מודולרית וגמישה. המכללות מתאימות את עצמן לקהל יעד מגוון יותר עם צרכים שונים.
הגלובליזציה של ההשכלה מאפשרת לסטודנטים ישראלים ללמוד בתוכניות בינלאומיות מבלי לעזוב את הארץ, ולהיפך – סטודנטים מחו"ל משתתפים בתוכניות ישראליות באופן וירטואלי. המגוון התרבותי מעשיר את החוויה הלימודית ומכין את הבוגרים לעבודה בסביבה גלובלית.
מה התפקיד החברתי העתידי של המכללות?
המכללות האקדמיות צפויות למלא תפקיד מרכזי בצמצום פערים חברתיים וכלכליים. תוכניות נגישות מתקדמות, מלגות מבוססות צורך והתמדה, ותמיכה הוליסטית בסטודנטים מרקעים מאתגרים יהפכו לסטנדרט. לפי OECD, השקעה בהשכלה גבוהה נגישה היא אחד הכלים היעילים ביותר לניידות חברתית. המכללות ימשיכו להיות מנוע לשינוי חברתי, מקדמות חדשנות ויזמות ברמה המקומית והלאומית, ומכשירות את הדור הבא של מנהיגים ואנשי מקצוע שיעצבו את פני החברה הישראלית בעשורים הבאים.